עוד בלוג אוכל טבעוני?!

אהלן, אני ק, טבעונית טריה למדי מטעמים אידיאולוגיים, נמצאת כרגע בחצי הפחות מוצלח של שנות העשרים לחיי ומתגוררת בתל אביב בדירה קטנה אך נעימה, שאותה אני חולקת עם ר' – בן זוגי בשנים האחרונות.

וכן, זה עוד בלוג אוכל טבעוני.

האמת היא שעוד לא חשבתי עד הסוף על מה בדיוק יהיה בבלוג הזה. יהיו פה מתכונים, כמובן, אבל אני מקווה שלא רק מתכונים אלא התייחסות לכל הקשת הקולינרית, למשל מוצרים ומסעדות.

לפני שנתחיל, הנה כמה דברים שכדאי שתדעו עלי:

אני לא בשלנית דגולה ולא צלמת מדופלמת, אבל אני מאוד אוהבת לאכול ולבשל ולאפות. וכמו רוב אוהבי האוכל (אם לא כולם), גם אני אוכלת, בין השאר, עם העיניים ובגלל זה אני משתדלת שהאוכל שלי יראה טוב כמה שאפשר.

מתוקים, ושוקולד בעיקר, הם אחת האהבות הגדולות בחיי. שוקולד מריר, למרבה הבושה, מעולם לא היה השוקולד האהוב עלי אבל הוא היחיד שנשאר לי עכשיו. איך אומרים, זה מה יש ועם זה ננצח.

חוץ מזה אני אוהבת פירות. מעטים הדברים שישמחו אותי כמו צלחת נדיבה של פירות טריים בכל הצבעים. הפירות האהובים עלי ביותר הם משמשים וקלמנטינות.

אין כמו הקלמנטינות חמוצות של תחילת העונה.

אחד הריחות האהובים עלי הוא ריח של קפה שחור שמתבשל, אבל את הטעם אני שונאת ובפועל אני שותה רק קפה הפוך. עוד ריחות אהובים: ריח של בצק שמרים, ריח של קינמון וריח של עוגות. אני מניחה שאתם יכולים לנחש מה עמדתי לגבי עוגת שמרים במילוי קינמון.

אני מאוד אוהבת ספרי בישול, למרות שרק לעיתים רחוקות מאוד אני עושה שימוש במתכונים שבהם. בדרך כלל אני אוהבת לדפדף בהם, להסתכל בתמונות, לספוג את האווירה שבהם, לתכנן להכין מתכון כזה או אחר ואפילו לסמן לי מתכונים מועדפים, אבל לא להגיע אליהם אף פעם.

עדיין אין לי ספרי בישול טבעוניים, אבל אני מקווה שזה ישתנה בקרוב.

כשיש לי זמן פנוי – ולמען האמת אצלי זמן הוא מצרך נדיר מאין כמוהו – אני קוראת המון ספרים. קשה לי להצביע על ז'אנר אהוב, אבל אני כן יכולה לומר שהספרים האהובים עלי הם ספרים ארוכים כאורך הגלות, שפורשים בפני הקורא עולם שלם שאפשר לשקוע בו ולהתנתק לחלוטין מכל מה שמסביב.

כשאין לי זמן פנוי, מוזיקה היא דרך אפקטיבית נוספת להתנתק מהעולם במהירות וביעילות.

חוץ מזה אני אוהבת לשבת בבתי קפה עם לפטופ או עם ספר, בלי מטרה של ממש, לשתות קפה ולהסתכל על העיר ועל העוברים והשבים. ובכלל, אני חסידה גדולה של נוף עירוני – האנשים, ההמולה, בתי הקפה עם השולחנות על המדרכה, החנויות, השווקים.

שווקים הם עוד אהבה גדולה שלי (אם כי, יש להודות, בעיקר שווקים בחו"ל). אני מאוד אוהבת לשוטט בין דוכני הירקות והפירות, וגם אם אני לא קונה שום דבר אני נהנית להתרשם מהעושר, הצבעים, המגוון, הססגוניות. אני מפיקה המון חדווה משוטטות כזו ולא פחות חשוב – מקבלת השראה לבישולים.

איך אפשר להסתכל על כל המגוון הזה ועדיין לחשוב שלטבעונים אין מה לאכול?!

–

אז זהו, נראה לי שכיסינו את הדברים החשובים, לפחות בקווים כלליים, לפחות בכל מה שקשור (ולו בקשר עקיף) לנושא הבלוג. אל היתר תוכלו להיחשף בהמשך.

ועכשיו, אחרי ההכרות הקצרה, אפשר לעבור לדברים החשובים באמת – אוכל!